FUE מול DHI — מה באמת ההבדל

מה משותף לשתיהן

בשתי השיטות זקיקי השיער נשלפים אחד-אחד מהאזור התורם — בדרך כלל עורף הראש — בעזרת מכשיר עדין. אין חתך אורכי ואין צלקת קווית, בניגוד לשיטות ותיקות שבהן נלקחה רצועת עור.

הזקיקים שנשלפו הם אותם זקיקים בשתי השיטות. ההבדל מתחיל רק ברגע שמחזירים אותם לקרקפת.

FUE — יצירת התעלות ואז ההשתלה

ב-FUE הקלאסית התהליך מתבצע בשני שלבים נפרדים: תחילה נוצרות תעלות קטנות באזור המטרה בזווית ובכיוון שנקבעו מראש, ואחר כך מושתלים הזקיקים לתוכן.

הפרדה לשני שלבים נותנת שליטה טובה בפריסת הצפיפות על פני שטח גדול, ולכן FUE נוחה כשצריך לכסות אזור נרחב במפגש אחד.

DHI — עט השתלה שעושה את שני השלבים יחד

ב-DHI הזקיק נטען לתוך עט השתלה ייעודי, והעט יוצר את הפתח ומכניס את הזקיק באותה פעולה. עומק ההשתלה, הזווית והכיוון נקבעים ברגע אחד.

זה מקצר את הזמן שהזקיק שוהה מחוץ לקרקפת ונותן דיוק גבוה במיוחד היכן שהוא הכי קריטי — בקו השיער הקדמי ובעיבוי בין שערות קיימות, שם טעות של כמה מעלות בזווית נראית לעין.

אז מה עדיף?

אף אחת מהן איננה "השיטה הטובה יותר" באופן גורף. הבחירה נגזרת מהמקרה: גודל האזור, מספר הזקיקים הדרוש, האם מדובר בעיבוי בין שיער קיים או בבנייה מחדש של קו קדמי, ומצב האזור התורם. לא נדיר שבמקרה אחד משתמשים בשתי הגישות באזורים שונים של אותה קרקפת.

מי שמוכר לכם שיטה אחת כתשובה לכל מקרה מוכר שיטה, לא פתרון.

מה קובע את התוצאה יותר משם השיטה

ברמה המעשית, ההבדל בין תוצאה טבעית לתוצאה שנראית מושתלת נקבע בעיקר על ידי:

• עיצוב קו השיער הקדמי — קו טבעי אינו קו ישר. הוא לא סימטרי לחלוטין ויש בו מעבר הדרגתי.
• זווית וכיוון כל זקיק — שיער צומח בשיפוע ובכיוון משתנים לפי אזור בקרקפת. זקיק שהושתל בזווית שגויה נראה שגוי גם כשהוא צומח מצוין.
• פריסת הצפיפות — לפזר נכון חשוב לא פחות מהכמות הכוללת.
• שמירה על האזור התורם — אזור תורם שנוצל יתר על המידה מגביל כל טיפול עתידי. ניהול נכון שלו הוא החלטה לטווח ארוך.

כאב והרדמה

ההליך מבוצע אצלנו ללא כאבים, תחת הרדמה מקומית של הקרקפת. השלב הראשון נמשך כשמונה שעות, ורוב הזמן הזה המטופל ער ויכול לנוח, לשתות ולדבר.

תחושת אי-נוחות קלה בימים הראשונים שאחרי ההליך היא עניין נפרד מהכאב במהלכו — היא מתוארת בהרחבה בעמוד ההחלמה.

שאלות נפוצות